תדמיתוג | מיתוג ויצירת תדמית לעסקים

השיטה:

• הקמת יחידת מודיעין טכנולוגית ייעודית למתן מודיעין שטח אפקטיבי ליחידות השומה.

תסייע לגביית מס אמת ומאבק בהון השחור, באמצעות:
איתור אוכלוסיות בהן קיים פוטנציאל העלמת המס – באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, שתאפשר סנכרון כלל המידע ממגוון רחב של מקורות ובסיסי נתונים.

איגום כלל המידע מכל המקורות, עיבוד וניתוח יעיל ומהיר של הנתונים וזיהוי דפוסי התנהגות חריגים – המערכת תסמן עסקאות חריגות או חשודות, תנועת נכסים וכספים, שאינם תואמים את דיווחי ההכנסה השוטפים ופרמטרים נוספים דומים, שיוגדרו.

הכוונה ומתן מודיעין ומידע ספציפי לתיק ליחידות השומה, על מנת שאלו ישקיעו את משאבי הזמן, המוגבלים שלהם, במקומות הנדרשים בלבד ובאופן מדויק ויעיל. בכך יקלו על רוב המגזר העסקי, ומנגד – יגבירו את האכיפה והגבייה באופן מהותי ומחולל שינוי.

מתן כלים מיחשוביים ודיגיטליים ליחידות השומה, שיאפשרו איגום, מחשוב וניתוח כלל המידע על הנישום / העסק מכלל המקורות (דוחות שנתיים, הצהרות הון, מיסוי מקרקעין, בנקים ואשראי, יציאות מישראל וכל מקור נדרש אחר), על מנת לייעל את עבודת השומה ולהפוך אותה לאפקטיבית ולממוקדת יותר.

התוצאה – הקלה לכלל העסקים הנורמטיביים וטיפול ייעודי נקודתי במעלימי מס.

• יישום המודל המקיף והמלא של חשבונית ישראל ומעבר המגזר העסקי לעבודה בממשקים דיגיטליים מול רשות המיסים.

הקמת מערך מחשוב הכנסות המגזר העסקי, החל מהשקל הראשון. תכנית ה BIG DATA הגדולה ביותר, שתיעשה בישראל, שבאמצעותה ניתן יהיה לנתח את תהליכי הליבה הכלכליים של מדינת ישראל ולהפיק מסקנות, שיישומן תקדמנה את המשק והכלכלה.

התוכנית תסייע לכלכלת ישראל על ידי טיוב המידע על המגמות הכלכליות של המשק, תפגע משמעותית בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ותפחית את עלות עשיית עסקים בישראל וכפועל יוצא מכך – את יוקר המחייה.

• חקיקת מודל היפוך מע”מ –

קביעת תקנות לביצוע היפוך מע”מ בחשבוניות של ענפים, בהם סיכון גבוה להפקת חשבוניות פיקטיביות, כגון כ”א, בנייה, שמירה וכיוצ”ב, ועל ידי כך צמצום מיידי של תופעת ההון השחור.

• הגדלת יחידות הצח”מ, הפועלות במגזרים ובאזורים מסוימים –

הגדלת סד”כ העובדים בפעילות שטח בשיתוף משטרה ושב”כ, ותגמול העובדים בהתאם לפעילות רמה א’. 

• שינוי תפיסה בגיבוש תכנית עבודה של השומה והביקורת, לרבות שינוי שיטת תגמול המפקחים והמבקרים בשומה.

הכנת תכנית עבודה ייעודית, שתתמקד בטיפול באוכלוסיית מתחמקי המס על בסיס מידע טכנולוגי ומודיעין שטח איכותי. תוכנית, שתמנע ביקורת שטחית עם תשואות מס אפסיות שלא לצורך ובזבוז משאבי הביקורת המצומצמים ממילא של הרשות. לדוגמא, ביקורת ניהול הספרים השנתית, שעוברת לשכת יועצי המס, שלעולם לא הניבה ולעולם גם לא תניב תשואת מס, והתמקדות בניהול משאבי הביקורת במקומות הרבים, שכן נדרשת בהן ביקורת, ושהפגיעה בקופת אוצר המדינה מהן – משמעותית.

כמו כן, שיטת התגמול של מפקחי המס ומבקרי מע”מ, צריכה לעבור שינוי תפיסה יסודי, מכיוון שאינה אפקטיבית ויעילה, אלא להפך; היא מכוונת את המפקחים והמבקרים להעדיף כמות על פני איכות, ופוגעת בהיקפי הגבייה.

• ביקורת בתאגידים מסוימים, שעד היום היו מחוץ לתוכניות הביקורת של רשות המיסים

ושפוטנציאל גביית המס בהם הוא גבוה. 

• בחינת תכנית לגילוי מרצון מושכל לרבות של הון שחור במזומן וכספי חו”ל –

בשיתוף בנק ישראל והמפקח על הבנקים. ישנו הון שחור במזומן ובחו”ל בסכומי עתק, שניתן להביאו לישראל (חלקו נמצא בארץ) ולהפקידו במערכת הבנקאית, לאחר תשלומי מס משמעותיים. יש לייצר עבודת מטה בשיתוף משרד המשפטים, בנק ישראל והמפקח על הבנקים, כדי להגיע להבנות והסכמות בנושא.

• הגברה של הפעולות להרחבת רשת המס –

הרחבת תחומי שומה בהתכתבות ופניה יזומה לציבור ממוקד לדיווח על מקורות ונכסים. 

• הגברת פעילות הרשות ליצירת משילות מיסויית בכל המגזרים והאזורים –

הגברת הפעילות של רשות המיסים לצורך יצירת משילות במגזרים ובאזורים בעייתיים חיונית לגביית מס אמת. בישראל קיימים מגזרים ואזורים מסוימים, בהם המשמעת המיסויית ותשלום מס האמת – נמוכים. הדבר יכול לנבוע מחוסר הבנה של חוקי המס, חוסר הרתעה, מנגנוני אכיפה חלשים או חוסר אמון בממשלה. על ידי הגברת המשילות, הפיכת חוקי המס לשקופים יותר וחיזוק מנגנוני האכיפה, ניתן לקדם ולשפר את הציות לחוקי המס, ולבסס מערכת של אמון בין משלמי המיסים לבין הממשלה.

לכן יש צורך להגביר את שיתוף הפעולה עם המשטרה וגופי האכיפה במטרה להיאבק בהון השחור הרב הקיים במשפחות הפשע.

הגברת המשילות תיצור מערכת מס יעילה והוגנת יותר, שתועיל הן למשלמי המיסים והן לחברה כולה.

• הגברת האכיפה וההרתעה ע”י מידע טכנולוגי –

שימוש באמצעים טכנולוגיים להגברת האכיפה של תשלומי מס הוא קריטי. שימוש בטכנולוגיה לאיגום והצלבת נתונים ממקורות חיצוניים עם כלל נתוני הנישום, עסקיו ו/או הכנסותיו – ימפה ויכוון במדויק את פעולות האכיפה של רשות המיסים, יעצים את יכולת ההרתעה ויגרום להגברת הציות הכללי.

השיטה:

• בחינת הדרכים לצמצום היקף העיקולים הלא סביר, המוטלים על הציבור –

על פי נתוני רשות המיסים מוטלים כיום על הציבור כ-700 אלף עיקולים בשנה, בכל מערכי המס. הטלת סנקציות עיקול על עברייני מס היא צעד הכרחי, כדי להבטיח, שמשלמי המיסים יעמדו בהתחייבויות המס שלהם. עם זאת, הטלת עיקולים עלולה להיות בעייתית, אם הם מוטלים, שלא לצורך, על נישומים נורמטיביים ובאופן שאינו תואם את המחדל, ככל שקיים, שכן יש לה השפעה אנושה על התדמית והפעילות של עסק ו/או של אזרחים מן השורה.

מדיניות הטלת העיקולים תעבור בחינה יסודית, על מנת לייצר מערך של בלמים ואיזונים במטרה למנוע ולצמצם, עד כמה שניתן, פגיעה בציבור.

• בחינת מדיניות הטלת קנסות, שלא על עברייני מס

הטלת קנסות היא צעד הכרחי, כדי להבטיח, שמשלמי המיסים יעמדו בהתחייבויות המס שלהם. עם זאת, הטלת קנסות עלולה להיות בעייתית, אם הם מוטלים שלא לצורך, על נישומים נורמטיביים ובאופן שאינו תואם את המחדל, ככל שקיים.

ככל שסנקציות אלו מוטלות על נישומים נורמטיביים ובאופן שאינו תואם את המחדל ככל שקיים, הן גורמות לאיבוד האמון ברשות המיסים וליצירת תחושות אנטגוניזם כלפי המערכת. אם משלם המיסים חש, שמערכת המס מענישה יתר על המידה ולא הוגנת, זה עלול להפחית את הסיכויים, שיעמוד בהתחייבויות המס שלו, דבר שיוביל לירידה בהכנסות ממיסים ולעלייה בהיקף העלמות מס.

כדי לצמצם את הבעייתיות של הטלת קנסות ועיקולים מיותרים, יש לייצר מנגנון מותאם ולוודא, כי סנקציות, עיקולים וקנסות, יוטלו רק על נישומים שהתנהלותם הבעייתית הינה כרונית, החומקים מתשלום המיסים כדרך קבע, וזאת על ידי קביעת קריטריונים קשיחים, ברורים ושקופים להטלת סנקציות אלו. כמו כן יש לשקול יישום תוכניות תשלומים גמישות ומקלות יותר, שיבואו לקראת נישומים נורמטיביים, ויקלו עימם, לעמוד בהתחיבויות המס שלהם, וכן קביעת מדיניות אחידה בהפטרת נישומים מסנקציות אלו.

נקיטת צעדים אלו תאפשר חיזוק תחושת האמון ברשות המיסים והגינותה.

• העמקת הקשר והאמון עם המייצגים (יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין) והרחבת סמכויותיהם (מודל ביטוח לאומי) בפעילות הייצוג השוטפת.

למייצגים, שעל פי חוק הם יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין, יש חשיבות מכרעת לתפקוד יעיל של מערכת המס. הם החולייה החשובה ביותר בין רשות המיסים לבין הציבור, והם ממלאים תפקיד משמעותי בייצוג נישומים מול רשות המיסים ובהבטחת אכיפה הוגנת ואחידה של חוקי המס, תוך מתן שרות הוגן וראוי לציבור מאת רשות המיסים. לכן יש להם השפעה משמעותית על מערכת גביית המס.

כדי להבטיח, שמערכת המס תפעל בצורה יעילה, יש לוודא, כי בין עובדי רשות המיסים בכל הדרגים לבין המייצגים באשר הם, שורר קשר קבוע, מעוגן בתרבות ארגונית מתאימה, שבסיסה אמון וכבוד הדדי.

לטובת הגברת האמון והקשר בין הרשות למייצגים, יש להקל על המייצגים בכל הפעולות הנדרשות מהם, במסגרת תפקידם, להגדיל את סמכויותיהם, דבר שגם יקל משמעותית על עבודת רשות המיסים, יגדיל את הגבייה, יתרום לגביית מס אמת ויאפשר לציבור לקבל שרות הוגן, שוויוני ויעיל מרשות המיסים. דוגמא להרחבת סמכויות המייצגים ניתן למצוא במתן אפשרות להנגשת מידע, שקיים ברשות המיסים, אך אינו נמצא בידיעת המייצגים – והדבר אף יסייע להבטיח, שהציבור יוכל לממש את זכויותיו באופן מלא.

עוד ניתן להרחיב את סמכויותיהם בנושאי הסדרה ופריסת חובות, דבר שישפר משמעותית את תוצאות הגביה באופן טכנולוגי אוטומטי ומבלי שתידרש התערבות מנהלית של עובדי הרשות – באופן הדומה לפעילות המערכות הממוחשבות של ביטוח לאומי, הקיימות כיום.

באותו אופן, מתן אפשרות מוגבלת למייצג, ובתנאים שיוגדרו מראש, להסיר סנקציה לא מוצדקת, שהוטלה על נישום, יאפשר מתן תחושה לציבור, שמערכת המס פועלת בצורה הוגנת, יגביר את אמון הציבור הן ברשות המיסים והן במייצגים, ובעקבות כך תגדל רמת הציות של הציבור לחוקי המס, בניגוד לעיסוק ולרצון להימנע ו/או להתחמק מהם.

לסיכום, הגדלת האמון והרחבת סמכויות המייצגים, יכולות לסייע בבניית מערכת מס אפקטיבית, יעילה והוגנת יותר, המשרתת את הצרכים של כל בעלי העניין.

• יצירת אחידות תפעולית ומקצועית בכל יחידות השטח של הרשות – יישום מדיניות אחידה ושיטתית לטיפול בציבור.

כיום אין אחידות בשרות לציבור במשרדי רשות המיסים, הן בהיבטים של גביה ואכיפה והן בהיבטים המקצועיים. טיפול אחיד ושיטתי בנישומים חיוני ליצירת מערכת מס הוגנת ויעילה, שתבטיח, כי נישומים זוכים ליחס שווה, ללא קשר לנסיבותיהם האישיות (למעט במקרים מיוחדים, בהם יוכלו לקבל טיפול במסגרת ועדת חריגים), וכי מערכת המס פועלת באופן צפוי ועקבי, ומספקת נימוקים הגיוניים להחלטותיה. בכדי להשיג מערכת, הפועלת באופן עקבי, צריכים לספק הנחיות ברורות ושקופות לגבי אופן הערכת המיסים, הגבייה והאכיפה. הנחיות אלו צריכות להיות נגישות ומונגשות בקלות לנישומים, ומוטמעות באופן מקיף אצל כלל משרדי השומה, תחנות מע”מ ומשרדי מיסוי מקרקעין, באמצעות צוות ייעודי, שיפקח באופן שוטף על הטמעתן.

יש חשיבות לשימוש בטכנולוגיה, שיכולה לסייע בהבטחת יחס אחיד ושיטתי למשלמי המיסים. מערכות מס אוטומטיות יכולות למזער את הסיכויים לטעויות אנוש בשיקול דעת, ולספק גישה סטנדרטית לטיפול בנושאי מיסוי שוטפים.

• פישוט התנהלות הממשקים עם רשות המיסים

פשטות בממשק בין הנישום לרשות המיסים חיונית לבניית אמון במערכת המס. כאשר משלמי המיסים מסוגלים להבין ולנווט בקלות במערכות המס, סביר יותר, שהם יעמדו בכללים ובתקנות. ממשק פשוט וידידותי יכול גם להפחית את הסבירות לטעויות ולאי הבנות, מה שיחסוך זמן וכסף גם לנישומים וגם לרשות המיסים.

מספר דרכים ליישם פשטות בממשק בין הנישום לרשות המיסים:

יצירת תקשורת ברורה עם הציבור: רשות המיסים צריכה לספק מידע ברור ותמציתי למשלמי המס, החל משימוש בשפה פשוטה, הימנעות מז’רגון טכני ומקצועי ועד מתן דוגמאות להמחשת מושגים מורכבים.

שימוש בטכנולוגיה ידידותית למשתמש: רשות המיסים צריכה לספק טכנולוגיה קלה לשימוש, המאפשרת לנישומים להגיש דוחות מס ותשלומים באינטרנט. הטכנולוגיה צריכה להיות אינטואיטיבית וידידותית למשתמש, עם הנחיות ברורות תוך כדי הדרכת משלמי המיסים לאורך התהליך.

פיתוח טפסים פשוטים: טפסי מס צריכים להיות פשוטים ככל האפשר. יש לבחון ביטול שאלות מיותרות וצמצום (עד כמה שניתן) מספר השדות, שעל הנישומים למלא. התוצאה – מניעת טעויות והפחתת הנטל על משלמי המיסים.

מתן הדרכה מותאמת אישית לציבור: רשות המיסים צריכה לספק הדרכה מותאמת אישית לנישומים בהתבסס על נסיבותיהם האישיות. זה יכול לכלול מידע על ניכויים, זיכויים ותמריצי מס אחרים, שעשויים להיות זמינים.

מתן עזרה ותמיכה לציבור: רשות המיסים צריכה לספק עזרה ותמיכה למשלמי המיסים, הזקוקים לכך. זה יכול לכלול קו סיוע ייעודי, תמיכה בצ’אט מקוון וסיוע אישי במשרדי המס. עוד תיבחן קביעת סטנדרטים במתן תשובות לציבור בהקשרים השונים.

גישה חיובית בפניה לציבור: שינוי במלל המכתבים והפניות לציבור משלמי המיסים והמייצגים, כך שיהיו פחות מאיימים ומעוררי פחד, ויותר מעודדים שיתוף פעולה וסיוע.

קיום מנגנון משוב: רשות המיסים צריכה לספק גם מנגנון משוב, שיאפשר לציבור לדווח על כל בעיה או להציע שיפורים. הדבר יכול לעזור לרשות המיסים לזהות, תוך כדי עבודה, בעיות במערכת המס, ולטפל בהן לשם שיפור חווית השירות.

לסיכום, פשטות בממשק בין הנישום לרשות המיסים חיונית לבניית אמון במערכת המס. תקשורת ברורה, טכנולוגיה ידידותית למשתמש, טפסים פשוטים, הדרכה אישית, עזרה ותמיכה ומנגנון משוב, הם כמה דרכים אפשריות ליישום העיקרון הזה, באמצעותם יכולה רשות המיסים להקל על הנישומים לעמוד בדרישות המס, ולבנות אמון במערכת המס הכוללת.

השיטה:

• פישוט חקיקת מיסים ומדיניות מסייעת ונגישה לציבור

הפשטות בחקיקת המס היא חיונית. כאשר חוקי המס פשוטים וקלים להבנה, יש סיכוי גבוה יותר, שמשלמי המיסים יעמדו בהם. כאשר חוקי המס מורכבים, נישומים עלולים להתקשות להבין את חובותיהם ועלולים, שלא בכוונה, להפר את החוק.

חוקי מס מורכבים מייצרים עלויות לא הכרחיות למגזר העסקי, והפשטתם תפחית את עלויות עשיית עסקים בישראל וכפועל יוצא מכך – תפחית את יוקר המחיה. חוקי המס מורכבים יכולים ליצור הזדמנויות לניצול פרצות מס על ידי מתן פרשנות אחרת ופגיעה באוצר המדינה.

ישנן דוגמאות רבות בכל התחומים של מורכבות המס, בהם חקיקה מפשטת תיצור ודאות לשוק ולמשק, לדוגמא בתחומי מיסוי פרישה, מיסוי מקרקעין, מיסוי בינלאומי ועוד.

תהליך יצירת פישוט חקיקת מיסים מחייב טיפול אינטנסיבי ממוקד ויעיל ובמספר שלבים:
מיפוי הנושאים המשמעותיים בהם קיימת מורכבות מיסויית, המהווים חסם לפעילות המשק, מקשים ומעלים את מחיר עשיית עסקים בפרט ועל הציבור הרחב ככלל.

הקמת צוות ייעודי מקצועי, שיפעל באופן ממוקד במסגרת סגורה ובאופן מתמשך, ויעסוק בנושאים אילו בלבד, עד להשגת מטרת הגשת מסקנות והצעות אופרטיביות לטיפול בנושא. שיתוף ציבור הלשכות המקצועיות של המייצגים, הכרחי להצלחת הפרויקט.

קביעת מדיניות ו/או חקיקה בהתאם להמלצות הצוות הייעודי שתבהיר ותייצר חוקי מס פשוטים וברורים בנושאים אלו באופן פומבי ושאינו משתמע לשתי פנים.
בסך הכל, הפשטות בחקיקת המס תקל על נישומים להבין כיצד מחושבות חבויות המס שלהם, דבר שיגביר את האמון במערכת המס ויקדם ציות, הפחתת הנטל המנהלי, הגברת השקיפות והפחתת הזדמנויות להעלמת מס.

• ישום מדיניות וחקיקת מס המייצרות וודאות מיסויית

אי ודאות בחוקי המס יוצרת אתגרים משמעותיים עבור משלמי המס ורשות המיסים כאחד. כאשר חוקי המס אינם ברורים, או נתונים לשינויים תכופים, לנישומים קשה לתכנן את ענייניהם, לציית לחוק ולקבל החלטות מושכלות לגבי השקעות או פעילויות פיננסיות אחרות. חוסר הוודאות מקשה גם על רשות המיסים לאכוף את החוק ולוודא, שנישומים עומדים בהתחייבויותיהם.

ככל שאין וודאות מיסויית, פרמיית הסיכון עולה והמחיר של השירותים והנכסים במשק עולה גם כן בהתאם.

תהליך יצירת וודאות מסויית מחייב טיפול אינטנסיבי ממוקד ויעיל ובמספר שלבים:
מיפוי הנושאים המשמעותיים בהם קיים חוסר ודאות מיסויית משמעותית, המהווה חסם לפעילות הכלכלית של המשק, ואף יוצר חיכוך מיותר של הציבור מול רשות המיסים, הגורם לבזבוז משאבי זמן ומשאבים כספיים לשני הצדדים.

הקמת צוות ייעודי מקצועי – שיפעל באופן ממוקד במסגרת סגורה ובאופן מתמשך ויעסוק בנושאים אילו בלבד, עד להשגת מטרת הגשת מסקנות והצעות אופרטיביות לטיפול בנושא. שיתוף ציבור הלשכות המקצועיות הכרחי להצלחה הפרויקט.

קביעת מדיניות ו/או חקיקה בהתאם להמלצות הצוות הייעודי – שתבהיר ותייצר ודאות מיסויית בנושאים אלו באופן פומבי וברור ושאינו משתמע לשתי פנים.

• יזום תיקוני חקיקה שישקפו צרכים כלכליים עדכניים של המגזר העסקי –

לדוגמא, עדכון תקנות הפחת, עדכון תקנות מס הכנסה הוצאות מסוימות, עדכון תקנות הכרה בהוצאות רכב ועוד.

• הערכות (מקצועית ותפעולית) מוקדמת לפיצויים בנסיבות של סבבי אירועים ביטחוניים משמעותיים ושיפור התנהלות קרן הפיצויים על ידי תמיכה בתקנים ומערכות מחשוב גמישות.

לאור המציאות הבטחונית בישראל, יש חשיבות רבה לשדרוג יחידת קרן הפיצויים, בכדי להבטיח מתן פיצוי לתושבים באופן מקצועי, שיטתי, יעיל ומהיר, במצב של סבבי לחימה ו/או מגפות אפדימיולוגיות.

• הפחתת רגולציה, בירוקרטיה וחסמי שוק באופן משמעותי

הפחתת חסמי בירוקרטיה בתחום המיסוי חיונית להקלה על צמיחה עסקית ופיתוח כלכלי. כאשר עסקים מתמודדים עם רגולציות מופרזות, הדבר יוצר אתגרים משמעותיים עבור יזמים ומעכב את הצמיחה הכלכלית. זו הסיבה, בגללה ממשלות רבות ברחבי העולם נוקטות בצעדים להפחתת חסמי הבירוקרטיה בתחומי המיסוי, באופן שייצר איזון בין בירוקרטיה מסייעת לבין בירוקרטיה חונקת, על מנת לקדם צמיחה עסקית וליצור סביבה עסקית נוחה וקלה יותר.

המטרה – עידוד השקעת משאבי הזמן של הציבור בייצור, פיתוח וצמיחה, במקום בבירוקרטיה מיותרת. התוצאה הצפויה – הגדלת הצמיחה ושיפור בקלות עשיית עסקים בישראל , לצד – הורדת עלויות עשיית עסקים וכתוצאה מכך הורדת יוקר המחייה בישראל.

תהליך הפחתת חסמים ובירוקרטיה מחייב טיפול אינטנסיבי, ממוקד ויעיל ובמספר שלבים:

מיפוי הנושאים המשמעותיים בהם קיימת רגולציה ובירוקרטיה עודפת, בלתי מאוזנת ומיותרת.
הקמת צוות ייעודי מקצועי – שיפעל באופן ממוקד במסגרת סגורה, ובאופן מתמשך ויעסוק בנושאים אילו בלבד, עד להשגת המטרה של הגשת מסקנות והצעות אופרטיביות לטיפול בנושא. שיתוף ציבור הלשכות המקצועיות הכרחי להצלחה הפרויקט.

קבלת החלטות אופרטיביות בהתאם להמלצת הצוות
לסיכום, היתרון המרכזי של צמצום חסמי הבירוקרטיה מתבטא באופן ישיר בקלות עשיית עסקים. כאשר יש פחות תקנות ודרישות, עסקים יכולים להתמקד בפעילויות הליבה שלהם ולהשקיע יותר זמן ומשאבים בהגדלה ובפיתוח הפעילות שלהם. הדבר יוביל להגברת הפריון, לחדשנות וליצירת מקומות עבודה, שיעזרו לעידוד צמיחה כלכלית.

הגשמת יעדי הפחתת חסמי הבירוקרטיה והמיסוי היא קריטית ליצירת סביבה עסקית נוחה וידידותית יותר, שתקדם צמיחה עסקית, פיתוח כלכלי, שקיפות והגינות.

השיטה:

• שידוד (ושדרוג) מערכות המחשוב של רשות המיסים, באמצעות ייזום עבודת מטה ייעודית פנימית בנושא וסיוע מקצועי חיצוני, במימון תקציב פיתוח ייעודי. 

• שילוב ופיתוח מערכות מחשוב AI (בינה מלאכותית).

מערכות מחשוב AI יסייעו לרשות המיסים הן להתמקד באופן יעיל יותר באוכלוסיות בעייתיות ולחסוך זמן ביקורת, גביה ואכיפה רב והן להגדיל משמעותית את מיקוד ורמת השירות לציבור משלמי המיסים והמייצגים.

• שיפור המערך הטכנולוגי בתחום השירות לציבור / מייצגים.

• שיפור המערך הטכנולוגי בתחום מתן מידע וניתוח נתונים ליחידות השומה.

תוצאות נלוות נוספות:
שיפור הדיוק והיעילות: באמצעות אוטומציה של איסוף וניתוח נתונים, טכנולוגיה ייעודית יכולה לשפר את הדיוק והיעילות של תהליך גביית המס ולהפחית את הצורך בהזנת נתונים ידנית והתערבות אנושית, ובכך למזער את הסבירות לטעויות.

ניהול סיכונים טוב יותר: טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע לרשות המיסים לנהל טוב יותר סיכונים – על ידי זיהוי משלמי מיסים, המהווים סיכון גבוה יותר לאי ציות, דבר שיאפשר לרשות המיסים למקד את מאמצי האכיפה בצורה יעילה יותר ולהפחית את נטל הציות הכולל על משלמי המיסים העומדים בדרישות.

טכנולוגיה מתקדמת שתכלול שימוש בכלי תוכנה מתקדמים, טכניקות ניתוח נתונים ובינה מלאכותית כדי לאסוף ולנתח נתונים על משלמי המיסים, הכרחית להצלחת רשות המיסים לעמוד במטרותיה.

השיטה:

חקיקה ומדיניות מס המקדמת צמיחה, חיונית ליצירת סביבה עסקית נוחה והנעת צמיחה כלכלית. מלבד פישוט חוקי המס, יצירת וודאות מיסויית והפחתת בירוקרטיה ורגולציה – שדנו עליהם בפרקים הקודמים, להלן כמה דרכים נוספות לחקיקת מס, המקדמת צמיחה:

• ייזום מדיניות וחקיקה למתן תמריצים להשקעה

תמריצי מס, כגון זיכוי מס למחקר ופיתוח או השקעה בתעשיות ספציפיות ופחת מואץ, יכולים לעודד עסקים להשקיע בתחומים המקדמים צמיחה, כמו חדשנות, תשתיות ואנרגיה נקייה.

• יישום מדיניות מס יציבה וצפויה – מבוססת ומתכתבת עם האופן שבו המשק פועל בפועל.

יש להתאים ככל הניתן את מדיניות המס לחוקי המשחק העסקיים והכלכליים העכשוויים. הניתוק מהם מהווה חסם משמעותי לשוק ויוצר עימות מובנה בין רשות המיסים למגזר העסקי.

מדיניות מס יציבה וצפויה יכולה לספק וודאות רבה יותר לעסקים, לעודד אותם להשקיע ולהתרחב. הדבר יקדם צמיחה כלכלית על ידי יצירת סביבה עסקית נוחה, המעודדת תכנון והשקעה לטווח ארוך.

לסיכום, קידום חקיקת מס המקדמת צמיחה, מצריך שילוב של צעדים, לרבות פישוט חוקי המס, הורדת שיעורי המס במקרים מיוחדים, מתן תמריצים להשקעות ויישום מדיניות מס יציבה וצפויה. על ידי אימוץ צעדים אלה, הממשלה יכולה ליצור סביבה עסקית נוחה המעודדת השקעות, חדשנות והתרחבות, ובכך לקדם צמיחה כלכלית.

השיטה:

אחת הבעיות המשמעותיות ביותר הפוקדות את רשות המיסים הוא חוסר בכוח אדם, קושי בשימור עובדים מוכשרים ובגיוס כוח אדם חדש, איכותי ומקצועי. בכדי לאפשר לרשות המיסים, להתמודד עם המטרות והיעדים, נדרש טיפול שורשי ומעמיק בכל הבטי כוח האדם, וזאת בדרכים יצירתיות וחדשניות:

• מתן סמכויות מורחבות למנהלים ביחידות השטח

הגברת הסמכויות והאחריות של המנהלים ביחידות השטח, תוך מתן תמיכה מלאה מהנהלת הרשות, חיונית להבטחת יעילות רשות המיסים ולמתן מענה לצרכי הציבור. מתן סמכות רבה יותר למנהלים ביחידות השטח, יאפשר קבלת החלטות במהירות ותגובה הולמת ומידית לצרכים הייחודיים, שבתחום פעילותם.

• גיוס חשבונאים וכלכלנים ובעלי מקצועות משיקים והכשרתם כמפקחים

לצד גיוס חשבונאים לתפקידי מפקחי מס הכנסה ומבקרי חשבונות במע”מ, יש לקדם גיוס כלכלנים איכותיים ומוכשרים לתפקידי מפקחי מס והקניית הכשרה ייעודית, שיעניקו יתרונות לרשות המיסים. לכלכלנים יש הבנה עמוקה של עקרונות כלכליים וכישורים אנליטיים, שיכולים להיות בעלי ערך בהכשרתם למפקחי מס מצוינים.

יש לשקול שיתוף פעולה בין רשויות המס ומוסדות אקדמיים, כדי להבטיח, שההכשרה הניתנת תהיה רלוונטית גם לצרכי רשות המיסים.

אפשרות תעסוקה במסגרת רשות המיסים לכלכלנים ולבעלי הכשרה דומה בעולמות הכלכליים (כמו מנהל עסקים וכדומה), יכולה להיות אטרקטיבית עבורם ובכך תייצר מגוון של אפשרויות גיוס כוח אדם איכותי, שיעבור הכשרות מקצועיות, שיתאימו את כישוריו לצרכי הרשות.

• יצירת גיבוש וגאוות יחידה לשרות ברשות המיסים

מתן תחושת גאווה לעובדים הוא היבט חיוני ביצירת סביבת עבודה חיובית וקידום שביעות רצון בעבודה, וניתן לייצר אותה בדרכים רבות:

פיתוח מתודות להכרה בהישגי העובדים – הכרה בהישגים ובתרומות של העובדים תגרום להם להרגיש מוערכים ומועצמים. ניתן להשיג זאת באמצעות הכרה ציבורית, כגון ארגון כנסים ייעודיים לעובדים מוערכים, חלוקת פרסים, בונוסים או מבצעים.

מתן הזדמנויות להתפתחות מקצועית – מתן הזדמנויות הכשרה ופיתוח יכול לעזור לעובדים לפתח מיומנויות חדשות ולצמוח בקריירה שלהם, דבר שיגביר את הביטחון העצמי ואת תחושת הגאווה שלהם בעבודתם.

עידוד תקשורת פתוחה – יצירת תרבות עבודה בה תקשורת פתוחה, תגרום לעובדים להרגיש, שלדעתם ערך רב. יש לעודד את העובדים לחלוק את הרעיונות, המשובים והחששות שלהם. חשוב להבטיח, שככל שיהיה רלוונטי, יילקח המשוב שלהם בחשבון.

טיפוח סביבת עבודה חיובית – סביבת עבודה חיובית, מכילה, תומכת ומכבדת מגבירה את המורל ואת תחושת הגאווה. ניתן להשיג זאת באמצעות פעילויות לבניית צוותים ולגיבושם, קיום אירועים חברתיים ויוזמות המקדמות איזון בין עבודה לחיים האישיים.

עבודה משמעותית ממוקדת מטרה – עובדים נוטים לחוש יותר גאווה בעבודתם, כאשר הם מרגישים, שהיא משמעותית ובעלת השפעה חיובית. מתן מטרות ברורות לעובדים והחדרת מוטיבציה, יסייעו לתחושת המעורבות שלהם. כפועל יוצא, תגבר שביעות הרצון בעבודה, תעלה רמת המעורבות והביצועים ישתפרו. עובדים, שגאים בעבודתם, נוטים לקחת יותר אחריות, ללכת צעד נוסף, כדי להשיג את מטרותיהם, ולתרום לסביבת עבודה חיובית. זה, בתורו, יכול להוביל לשיעורי תחלופה נמוכים יותר, לפריון גבוה יותר ולשביעות רצון לקוחות טובה יותר.

• בניית תכנית תגמול לעובדים מצטיינים (בחינת מודל כספי ו/או אחר) בשיתוף הוועד ונציבות שירות המדינה

קביעת מערכת תגמול שיטתית וברורה לעובדים מצטיינים היא היבט חיוני של שימור עובדים, מוטיבציה ושביעות רצון בעבודה. להלן מספר סיבות לחשיבותה:

הכרה בביצועים – מערכת תגמול מזהה ומכירה בביצועים יוצאי דופן של העובדים, ומספקת להם תחושת הישג והכרה על עבודתם הקשה.

טיפוח מוטיבציה על ידי תגמול כספי ובעיקר באמצעות משוב וחניכת מנהלים – התגמולים משמשים כמניע להמשיך בביצועים ברמה גבוהה, מה שמוביל לשיפור הפרודוקטיביות ולשביעות הרצון בעבודה, וכן משמשים דוגמא ומדרבנים עובדים אחרים לשפר את ביצועיהם ולזכות בתגמול גם כן. יישום תרבות ארגונית של חניכה ומשוב מנהלים שיטתי, הכרחי ובעל השפעה מכרעת על הנושא.

שימור – מערכת תגמול ברורה ושקופה תגביר את שימור העובדים, ותעניק תחושת ביטחון תעסוקתי ויציבות.

הוגנות – מערכת תגמול מתוכננת היטב מבטיחה, שהעובדים מתוגמלים בצורה הוגנת על סמך תרומותיהם וביצועיהם, דבר שיגביר את מורל העובדים וימנע רגשות טינה או חשש מקבלת יחס לא הוגן.

מערכת תגמול שיטתית וברורה יכולה לכלול מגוון תמריצים, כמו בונוסים, קידום, הכרה ציבורית, סידורי עבודה גמישים או הענקת הזדמנויות להתפתחות מקצועית. היא חייבת להיות שקופה וברורה לכל העובדים, כדי להבטיח, שכולם מבינים את מלוא הקריטריונים לקבלת תגמולים, וכיצד הם מחושבים.
מערכת תגמול מתוכננת היטב תעזור לרשות המיסים להשיג את יעדיה.

• בחינה, פיתוח והטמעה של תרבות ארגונית, נהלי עבודה וסטנדרטים בסיסיים בעבודה השוטפת של הפעלת הארגון, במטרה לחתור למצוינות אישית וארגונית, באמצעות אבני הדרך הבאות:

פיתוח ותאום ציפיות של מדיניות ונהלים ברורים – יש לפתח מדיניות ונהלים ברורים, המתארים את אמות המידה המצופות להתנהגות ואת ההשלכות להפרתן, להעביר מדיניות זו לכל העובדים ולוודא, שהם מודעים להשלכות של אי ציות.

יישום מדיניות של חניכה, הדרכה ותמיכה – יש לספק הדרכה, תמיכה ומשאבים לעובדים, כדי לעזור להם להפנים את המדיניות ולשפר את ההתנהלות והביצועים שלהם.

הטמעה של מתודות ליישום עקבי של המדיניות – יש לוודא, שהמדיניות מיושמת באופן עקבי בכל המחלקות. יש להימנע מהעדפות שאינן על בסיס מקצועי ויש להבטיח, שכלל העובדים יזכו ליחס הוגן.

הטמעה של תרבות ארגונית של מודלים לתיעוד ותחקור אירועים – יש לתחקר באופן שיטתי את האירועים, לתעד את כל התקריות, הקשורות להפרות מדיניות, ולהפיצן לכלל העובדים, ללא ציון שמי, במטרה ללמוד מניסיונם והתנהלותם של אחרים.

קיום נהלים של מדרג אכיפה – יש לייצר מדרג אכיפה, המאפשר לעובד לתקן התנהלותו בדרכים שונות בהתאם למקרה.

יישום יעיל של אכיפה משמעתית דורש מדיניות ברורה, יישום עקבי, תיעוד מדויק, אכיפה מדורגת ותמיכה בעובדים. אכיפה משמעתית של אי יישום מדיניות הרשות ו/או התנהגות, שאינה הולמת, תבטיח רשות מיסים הוגנת ותגביר את האמון בה.

• בחינת דרכי אכיפה משמעתית לעובדים שאינם עומדים בהנחיות ובסטנדרטים הנדרשים, בשיתוף הוועד

אכיפה משמעתית של התנהלות עובדים, שאינם עומדים בתקנים ובהנחיות, היא קריטית לקידום אחריות, מקצועיות, הוגנות ולהבטחת סביבת עבודה חיובית ויציבה.

• פיתוח מסלולי קריירה והכשרת מנהלים בדרגי הביניים, תוכניות מובנות, סדנאות, תוכניות “אופק” עם הג’וינט, לימוד עמיתים במשרדי ממשלה אחרים ועוד.

התמקצעות עובדי רשות המיסים, שיפור יכולותיהם ובניית אופק ניהולי עבורם הינה קריטית להבטחת הצלחת ויעילות הארגון. באמצעות השקעה בפיתוח מקצועי של העובדים, ניתן לגבש כוח אדם מיומן וחדור מוטיבציה המוכשר יותר לשרת את צרכי הנישומים ולתרום למימוש מטרות הארגון.

על ידי מתן גישה להזדמנויות הכשרה ופיתוח, העובדים יכולים ללמוד מיומנויות חדשות, להישאר מעודכנים במגמות בתעשייה ולהשיג הבנה טובה יותר של חוקי המס, הפסיקה ומדיניות המס העדכניים ביותר. הדבר יוביל לשיפור הביצועים, רמות פרודוקטיביות גבוהות יותר ושירות לקוחות טוב יותר.

• פיתוח ויישום של תוכניות הדרכה ללימוד ואימון במתן שרות לציבור

הכשרת עובדים כיצד לספק שירות היא חיונית להצלחת כל ארגון. עובדים, שמאומנים לספק שירות, מצוידים בכלים המתאימים לספק חוויה חיובית עקבית ונכונה למקבל השירות, דבר המשפר גם את סביבת עבודתם, מסייע להם לבצע את תפקידם בצורה יעילה יותר, מה שמוביל לקיצור זמני המתנה ולטיפול ומתן פתרון מהיר יותר לבעיות. עקביות זו עוזרת לבנות אמון ומייצרת נאמנות בקרב מקבלי השירות, והעובדים מצידם זוכים בתחושת מקצועיות אישית, המשקפת בצורה חיובית את עצמם ואת הארגון, ועוזרת בבניית ובשימור המוניטין שלו.

בפועל, לימוד העובדים כיצד לספק שירות, כרוך במתן הכישורים והידע הדרושים לאינטראקציה אפקטיבית עם מקבלי השירות. המהלך כולל הדרכות על תקשורת, הקשבה פעילה, סוגיות ודרכים לפתרון בעיות, פתרון קונפליקטים וכיוצ”ב. הכשרה והדרכה מתמשכת מסייעות בחיזוק מיומנויות אלו ומבטיחות, שהעובדים יספקו שירות באיכות גבוהה ובקביעות, כסטנדרט המצופה מהם.

השיטה:

• ביצוע עבודת מחקר שתבדוק את מכלול ההשפעות הכלכליות והחברתיות ביישום מדיניות של חוקי עידוד, כדי להפוך את מדינת ישראל למרכז השקעות עולמי

השיטה:

• ריכוז יחידות הגבייה והשירות במערכי מס הכנסה, מע״מ ומיסוי מקרקעין. מקדם שיתוף פעולה, שיתוף ידע ומאמצים מתואמים. איחוד זה מפחית כפילות במאמצים, ומטפח תרבות של יעילות וסינרגיה יחד עם שיפור השרות לאזרח.
• מיזוג והקטנת יחידות. במבנה הנוכחי ניתן לצמצם את מספר היחידות ועל ידי כך להקצות משאבים באופן אסטרטגי, להתאים אותם ליעדים הארגוניים.

מיסוי מקרקעין – צמצום יחידות מיסוי מקרקעין מ-10 יחידות ל-3 מרכזיות (צפון, מרכז, דרום). והקמת מרכז שרות ארצי, שייתן מענה לנישומים במקום אחד, באופן שיבטיח חוויית משתמש מהירה ויעילה.

מע״מ – צמצום ואיחוד של יחידות עם כמויות עוסקים קטנות יחסית והפחתה משמעותית של מספר משרדי מע״מ האזוריים, לדוגמא מע״מ תא1 ו-2 הנמצאים פיזית באותו מבנה.

מס הכנסה – צמצום ואיחוד של יחידות פקידי השומה באופן משמעותי, כך לדוגמא איחוד פקידי שומה תל אביב (5 משרדים) לפקיד שומה אחד.

• בטווח הארוך, בחינה של איחוד מערכי השומה (שיישארו בטווח הקצר נפרדות) קרי, בחינת איחוד מלא של אגפי מס הכנסה ומע״מ על פי לקחי מודל המשרד המשולב ברעננה.